יום שלישי, 28 באוקטובר 2008

דיור מוגן, ערים פרוצות

כאשר ניגש אקיקיטוק אל אביו אינג'וקאק, דמעות קפואות כבר כיסו את לחייו האדומות והתפוחות. אקיקיטוק, בן לשבט האינואיט וצייד לוויתנים ידוע משני עברי הקרחון, חשב שלעולם לא יגיע הרגע בו יאלץ לשלוח את אביו, לבדו בקיאק, אל עבר מותו הוודאי מקור ומרעב.

רוח קפואה נושבת בקוטב זה חודשים רבים, ואת השמש לא ראו בני האינואיט כמעט שנה. עם החושך בא הרעב, וככל שנדדו לא השיגה ידם יותר מכמה דגיגים רזים וכלבי ים מתים למילוי קיבתם.

וכך, בעיתות מחסור ומצוקה נוראית, במצבים בהם האיום הקיומי על עצמם ועל צאצאיהם מוחשי וברור, נאלצים יושבי הארצות הקפואות להיפטר מאלו שאינם תורמים לקהילה, לנדות את בני השבט שהפכו צרכנים בלבד, אלה שאינם יכולים לצוד כלבי ים, לחצוב לבני קרח, לחתור בקיאק.

אחרי הכול, אלה הם האנשים שהיו כאן לפנינו. חלמו, הקימו ועשו את עולמנו למה שהנו היום.

מנהג המתת הזקנים, הסעיר את דמיונם של אירופאים רבים אשר ביקרו בארצות הקוטב. כמה טוב שאנו יכולים להביט לעברם במבט שיפוטי, ממרומי השפע בו אנו נחים, כאשר לנו מצוי המזון וקורת גג מכסה ממעל. כמה טוב שאנו איננו כמותם – הרי לא נחלום לזרוק את הורינו וסבינו בודדים בסירה. לבטח נדאג תמיד כי מקומם יהיה קרוב אלינו, והמקום שלנו נעים ומוכן עבורם. אחרי הכול, אלה הם האנשים שהיו כאן לפנינו. חלמו, הקימו ועשו את עולמנו למה שהנו היום.

בחג האחרון ביקרתי קרובים מבוגרים, שעברו להשתכן באחד מאותם בתי "דיור מוגן" לגיל הזהב. "כמה זה נח לכולם" הייתה שיחת הערב. ובאמת, מה יכול להיות חסר? חדר אוכל, בריכה, קורסים מגוונים והרצאות. "כמה יפים הפרחים באדנית" מישהו אמר לסבתא. "אלה רקפות, והפקעות הן מהגינה בבית שהיה לנו". ועוד היא נזכרת בילד של השכנים, וברחוב הישן, ובעצי הפקאן המפוארים שבחצר של הבית ההוא, זה שנאלצו לעזוב.

מלונות הזקנים הללו, הולכים ומתרבים מהר יותר מתכניות ריאליטי. נדמה שהסידור כל כך מוצלח, עד כי מפתיע שחיכו עם זה כמעט שישים שנות. הזקן מוסר את חסכונותיו, תכנית הפנסיה שלו, מוסיף את הבית הקודם ועוד כמה עירבונות, ומקבל בתמורה דירת שיכון משודרגת קלות, עם חיי חברה עליזים, ארוחות ערב בשעות 18:00-20:00 בדיוק ושבילי הליכה נוחים לכסא גלגלים.

כל כך התרגלנו לרעיון, עד שניתן לחשוב עליו כפתרון לא כל כך גרוע. ובעצם, בהתחשב במצבם של אותם הקשישים בביתם המקורי בעיר, הפתרון אפילו מצוין. בזכות ההמצאה הנדלני"ת המתוחכמת, זוכים בני גיל הזהב לעצמאות מחודשת, כזו שאבדה להם עם זוג המשקפיים השני ומכשיר השמיעה. נדמה, ששוב איילי הנדל"ן עשו עלינו סיבוב. כמו במקרים אחרים, הם מצליחים להפיל אותנו בתפישות שווא מקופלות בתמונה של דשא ואנשים מחויכים, תפישות המנציחות תרבות הסוגדת למכירת ערכים תמורת המרבה במחיר (והמחיר כאן, אינו מוצג כמשל, אלא כזה הנמדד בשקלים ובדולרים, ובלא מעט מהם).

הדיור המוגן אינו במרכז הכוונת שלי, אבל ביוצרי המציאות העירונית הרקובה אפשר מבחינתי לירות בכיכר העיר (אם הייתה כזו).

וכאן המקום להסביר ולהדגיש, כי עצם קיומם של בתי הדיור המוגן אינו מפריע לי. מפריעה לי התפישה של דחיקת האוכלוסייה המבוגרת החוצה ורחוק מהעיר. יש מי שסוג חיים כזה מתאים לו בדיוק. אם הוא יכול ומוכן לשלם תמורתו, הרי שהכול יוצאים נשכרים. מה שמפריע לי, הוא שהולכים ומתמעטים התחליפים. בתכנון עירוני (או למעשה בחוסר תכנון), הצלחנו להביא את העיר למצב של ניעור זקני השבט מתוכה. הדיור המוגן אינו במרכז הכוונת שלי, אבל ביוצרי המציאות העירונית הרקובה אפשר מבחינתי לירות בכיכר העיר (אם הייתה כזו).

מרכזי הערים, מתרוקנים מסוגי אוכלוסיה התלויה בזמינות שירותים בסיסיים. הרחוב נמחק, עדיפות מוחלטת ניתנת לכלי רכב ממונעים על חשבונם של הולכי הרגל. איילי ההון וראשי הערים, מעדיפים את הציבור במנות גדולות במיוחד, ובמקומות קטנים במיוחד. המקומות המועדפים הם כמובן הקניונים ומרכזי ה-BIG, הפוש(ע)ים בערינו.

וזהו התהליך המוכר: נפתח מרכז קניות חדש מחוץ לעיר – הציבור נוהר אחר אוויר מזגנים ומבצעי סופעונה - העסקים הקטנים בעיר נחנקים ונעלמים בזה אחר זה – הרחוב הופך שומם וריק – התלות ברכב הפרטי מונצחת – נפתח עוד מרכז חדש – וחוזר חלילה. עוד לא דיברתי על פקקי התנועה, הזיהום, תאונות הדרכים, העול על משלם המיסים (אתם ואני) ועל בריאותו.

ובכך, הופכות הערים למשרתות באופן מפוקפק פלח מסוים מאד באוכלוסיה, אותו הפלח שגילו נופל בערך בין 20-65, מחזיק ברישיון נהיגה ובעל יכולות קניה וחשיבה עצמאית. עבור אלה שכבר מחוץ לטווח, שמורים מלונות הדיור המוגן. הזקן גם כך אינו מועיל, ולכן אין לו זכות לבחור היכן ירצה לגור. מאחר ומספר קטן והולך של ערים יכולות לשרת אותו, שמח הוא במזלו הטוב כאשר תמורת הבית שלו + כספי הפנסיה שחסך, יקבל אותו מוסד מכובד עם חדר-אוכל ובריכה. שם יוכל לגדל את פקעות הרקפת שלו, לאכול בחדר אוכל עם זקנים נוספים כמותו, ולחכות לביקור הקרובים הבא.

מבחינת סדר העדיפות התכנוני המבוגרים מסווגים כאפס מאופס, אך לרוע המזל הם בכל זאת משהו, משהו המהווה מטרד ומכשול בדרך לסלילת הכביש הבא, שסופו בקניון.

במקום להשקיע במרכזי הערים, להפוך אותם למקומות עבור כולם, להחיות את המרחב הציבורי ולתת סיכוי מחודש לרחוב, משתוללים פושעי הממון בהקמת קניון ועוד קניון, מרכזים מפלצתיים החונקים כל סיכוי לערים שפויות. האוכלוסייה המבוגרת, מוצאת מהר מאד את המרחק לבית המרקחת ולמכולת גדול מידי, בעיקר כשמצאו כי כישורי הנהיגה שלהם דומים לאלו של נער שיכור שזה עתה קיבל רישיון. הם נותרים חסרי ברירה, לא רצויים, לא תורמים לקהילה. מבחינת סדר העדיפות התכנוני המבוגרים מסווגים כאפס מאופס, אך לרוע המזל הם בכל זאת משהו, משהו המהווה מטרד ומכשול בדרך לסלילת הכביש הבא, שסופו בקניון.

כל שנותר להם הוא להשלים עם גורלם, ולפנות את ביתם לטובת הפלגה אל מקום אחר, רחוק ומבודד כמובן, כזה ממנו ההפרעה שלהם תהיה מזערית, כמעט לא מורגשת.

נכון, זה לא גרוע כמו להידחף בקיאק רחוק אל הקרחון הבא. אבל יש כאלה שיגידו, שכל הסיפור עם האסקימואים בני האינואיט, הוא בכלל אגדה חסרת בסיס. קשה לטעון את אותו הדבר על תופעת הדיור המוגן לקשישים. קשה עוד יותר לטעון זאת על ההזנחה הפראית של מרכזי הערים שלנו. זו ודאי אינה אגדה, אלא השתקפות החברה והמציאות כאן, היום.

יום ראשון, 21 בספטמבר 2008

פיתוח סקר שכר לאדריכלים ומעצבים בישראל


שלום לכם,
בימים אלה החלטנו להתחיל פרויקט חדש לטובת גולשי האתר, אדריכלים ומעצבים - פרויקט סקר שכר. מטרת הפרויקט, הנה להסיר את הערפל בכל הנוגע לשכר עבור תכנון אדריכלי ועיצוב.
בשלב הראשון, אנו ניעזר בגולשים לצורך איסוף נתונים אנונימי באמצעות טופס אותו ניתן יהיה למלא באתר. בשלב השני, נפרסם את הנתונים וכן ניתוחים שונים שלהם.

דעתכם חשובה

אנו מפרסמים כאן לראשונה את מבנה טופס השאלות, וכן כמה מהחיתוכים האפשריים שניתן יהיה לערוך על הנתונים.
בעוד אנו מכינים את המערכת, נשמח לשמוע את תגובותיכם ודעתכם על המבנה ועל האפשרויות המתוכננות. דעתכם חשובה, וצורתו הסופית של סקר השכר תקבע בשיתוף עם הרעיונות שיעלו כאן.

1. מבנה טופס א' - עובד שכיר
א. תפקיד.
ב. השכלה.
ג. מגדר.
ד. ידע בתוכנות / קורסים נוספים.
ה. ניסיון (בשנים).
ו. איזור העבודה בארץ.
ז. היקף משרה חודשי.
ח. שכר חודשי / לפי שעה.
ט. הערות.

2. מבנה טופס ב' - שכר לפי פרויקט (עובד עצמאי)
א. תיאור וסוג הפרויקט / העבודה.
ב. מ"ר לתכנון.
ג. עלות בניה משוערת למ"ר.
ד. זמן עבודה (משוער).
ה. איזור העבודה בארץ.
ו. שכר.
ז. הערות.

ניתוחים אפשריים על הנתונים:
א. שכר לפי ותק.
ב. שכר לפי השכלה.
ג. שכר לפי איזור בארץ.
ד. שכר לפי מגדר.

נשמח לכל תגובה, רעיון או הערה במהלך בניית סקר השכר של האדריכלים והמעצבים בישראל.

יום שני, 15 בספטמבר 2008

ארוע Archijob #1 - מהוירטואלי לפיזי

שלום לגולשי Archijob - זהו הפוסט הראשון בבלוג החדש שמפעיל אתר Archijob והוא יעסוק בארוע הראשון שנערך השבוע - 9/9/08 - במרכז ארכיג'וב - נושא הארוע היה: "מהוירטואלי לפיזי" והוא עסק בטכנולוגיה, אדריכלות ובמה שביניהם. הארוע היה הזדמנות טובה לפגוש פנים אל פנים חלק מגולשי האתר - אותם פגשתי קודם לכן רק כ"דמויות וירטואליות".

הערב נפתח עם מצגת אודות תהליך הקמת מרכז ארכיג'וב החדש - תהליך שארך שנה שלמה ! בתכנון המקום לקחו חלק : איתי (הח"מ), אדריכלית שירלי מגד והאדריכל דוד אלעזר.
לאחר מכן הוצג בקצרה חזון ארכיג'וב - ונחשף לראשונה "מדד ארכיג'וב" העוסק במצב הביקוש / הצע בשוק העבודה של האדריכלים בארץ - שני אלה יפורטו בפוסט נפרד.

השלב הבא של הערב כלל הרצאה מרתקת של האדריכל - דר' יאשה גרובמן - "פרפורמליזם - צורה וביצוע באדריכלות דיגיטלית" ההרצאה עסקה בשימושי מחשב מתקדמים בתכנון והציגה פרויקטים מרתקים מרחבי העולם.

לאחר מכן הרציתי בנושא "מדע לא בדיוני - האבולוציה של הטכנולוגיה והשפעתה על האדריכלות",

הוסבר הקונספט של "האבולוציה של הטכנולוגיה" כגורם מקביל לאבולוציה של בעלי חיים, הוצגו קטעים מסרטי מדע בדיוני שונים - כמקור השראה ובמקביל הוצגו טכנולוגיות הנמצאות כעת בפיתוח ואשר ישפיעו רבות על עולמנו ועל תחום העיצוב והאדריכלות. נגעתי בהרצאה בנושאים כגון: עולמות וירטואליים, עיצוב וירטואלי, אינטיליגנציה מלאכותית, ממשקי אדם / מכונה ועוד.
ההרצאות עוררו שאלות ודיונים רבים בין משתתפי הארוע אשר לקחו חלק פעיל בהצגת עמדתם בנושאים השונים.

אני מעונין להודות לכל מי שלקח חלק והשתתף באירוע זה, שהנו הראשון מתוך סדרת אירועים ומפגשים המתוכננים במרכז Archijob. תודה גם לכל ממלאי השאלון, אשר יסייע לנו לשפר את האתר והתכנים שבו בעתיד, וברכות לזוכים בפרסים:
הפרס הראשון שהוענק הנו קורס פוטושופ מלא ב-Archijob Studio (זוכה: חילקי עמראני), וכן שני פרסים לפרסום חינם במדור Archifind למשך חצי שנה (זוכים: גיל מושקובסקי, לבנת יאלביץ' הר-שגיא).

שוב תודה - ונפגש באירועים הבאים!