עיצוב מסביב לעולם

לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו לטובה, בחרנו עבורכם מגוון אייטמים אשר יפתחו את השנה באיחולי יצירתיות ושפע של השראה:

רהיט שחור לבן

על ידי בחירה בצורה אלגנטית רכה וזורמת ושימוש בפלטת צבעים מצומצמת המשלבת שחור ולבן, יצר המעצב מרסלו זיליאני עבור חברת" Casparini" האיטלקית סט של שולחן וכסאות בעל מראה יוקרתי ומתוחכם.

לצפייה לחצו כאן

Breathing chair

המעצבת הטייוואנית וו יו יינג בוחנת בעבודתה את תהליך הישיבה על כסא ואת האינטראקציה בין המשתמש והכסא.

בדיוק כמו תהליך הנשימה, " Breathing" הוא כסא גמיש המשנה צורתו ומספק ליושב עליו תמיכה מלאה. הכסא עשויי קצף ומנוקב חורים ומשנה צורתו בהתאם לאדם היושב עליו.

לצפייה לחצו כאן

סודות מספר הסקיצות

ספר הסקיצות הוא חברו הטוב של כל אמן ומעצב ומשמש כלי עבודה בו היוצר חוקר את המחשבותיו האישיות , משמר היסטוריה ויזואלית ונותן ביטוי לכל גחמה יצרתית, אפילו הקטנה ביותר, מתוך תקווה שדווקא השרבוט הבא יוביל בסופו של דבר ליצירה מדהימה אשר תזכה לראות עולם. ולעיתים, כשאנו ברי מזל אנו זוכים לראות את התהליך.

50 סריקות מספרי סקיצות של 35 אמנים מוכשרים לצפייה לחצו כאן

יש לי ציפור קטנה בתה

המעצבת הרוסייה נטליה פונומרבה מציגה עבודת קונספט לשקיקי תה.
היא יוצרת באמצעות אוריגמי מארז חדש לשקיק התה הישן והמוכר לכולנו ומוכיחה כיצד דרך אריזה מעניינת ניתן למכור מותג.

לצפייה לחצו כאן

האם רושם ראשוני כן קובע???

אם נהיה כנים לרגע, הרי שכמעצבים כמעט תמיד נשפוט ספר לפי הכריכה שלו אבל כשזה כל מה שעוזר לנו להחליט בחנות הספרים אז מי יכול להאשים אותנו?!

הפוסט הזה "חוגג" על הרעיון שכן, כריכות של ספרים עושות את ההבדל הגדול, אז אם קראתם ספר והיו לכם מחשבות האם הכריכה שלו מתאימה לו...נשמח לשמוע זאת בתגובות.

לצפייה לחצו כאן

סיפורם של רהיטים ישנים

המעצבת ההולנדית איזבל קירוגה מאמינה בשימוש חוזר ובאסתטיקה של רהיטים ישנים אשר סיימו את חייהם ומוקסמת מן הסיפור שיש להם לספר .
"The story teller" היא כוננית ספרים העשויה משולחנות ישנים אשר נוסרו באמצע, הוערמו האחד על השני ונצבעו בצבע אחיד-כל אלו עובדים ויזואלית כיישות אחת ומעניקים לאובייקט פרשנות חדשה וחיים חדשים.

לצפיה לחצו כאן

בצלאל- סקירת תערוכת בוגרים 2010

סקירת תערוכת הבוגרים- בצלאל 2010
בלה מלכין

כבכל שנה, מציגה האקדמיה את עבודות בוגריה.
בתערוכה הענפה תוכלו למצוא חומר למחשבה במגוון רחב של נושאים. העבודות עוסקות בתרבות, בנפש, ברגש ובמה לא. החויה עמוסה מאוד ומפרכת, אך שווה את המאמץ.

בתערוכה מוצגות עבודות ממחלקות שונות בתחומי העיצוב והאומנויות העבודות מעלות שאלות בנושאים חברתיים ובין אישיים, תרבותיים, פוליטיים, סביבתיים, הן נעות בין האחריות שבעיצוב לבין הפנטזיה, מעוררות תהיה ודימיון מציעות פתרון למציאות בעייתית או יוצרות מציאות חדשה ומאתגרת.


עבודות סטודנטים מהמחלקות השונות- מימין לשמאל:
אביטל שרייבר- תקשורת חזותית, רחל ליכטנשטט- בלוך- עיצוב אופנה,
שני פרינס- צורפות, עידית ימיני- עיצוב קרמי וזכוכית, אורי יקותיאל- עיצוב תעשייתי

אפשר לחלק את העבודות לעבודות המעורבות בחברה מבחינה חברתית פוליטית ומבקרות את ההתרחשויות בסביבה הישראלית, עבודות החוקרות חומרים ומציעות חוויות חדשות של שימוש ואסתטיקה, עבודות פנטזיונריות, פרובוקטיביות ומסקרנות.

4 קומות של תערוכות שונות:

במחלקה לעיצוב תעשייתי תגלו שיש מלא בעיות שלא מצאנו להן פתרון, שעיצוב יכול להציל חיים, לשפר חיים, לשנות סביבה ולתתכמה פתרונות לבעיות שאפילו לא חשבנו עליהן. הסטודנטים מדברים על עיצוב חוויות, על פתרון בעיות, על מחקר חומרים.עבודות שלכדו את עיני וכבשו את ליבי:

אמיגו- פרוטזות לבעלי חיים, עבודתו של ניר שלום

אופיר ז"ק שיוצר ריהוט מ"הרווח שבין הקווים" Between the lines



אורי זוננשיין מוצא שימוש לקליפות ההדרים Solskin Peels

(צילום: עודד אנטמן)



במחלקה לצורפות ואופנה נמצא עבודות שמתעסקות במרחב הפיזי שלנו ומגדירות מחדש יופי, ביטויים לקישוט, משתמשות בטכנולוגיות שונות, מביעות עמדות פוליטיות- חברתיות, חלקן מתעסקות בפנטזיה וחלקן חוקרות גישות מסורתיות שונות, תרבות וכו'.



עבודה שמאתגרת את המחשבה ומעבירה את הצופה משלוותו היא אויר, מים ,יבשה של יסמין וולק, חיות כלואות בבגד.



עבודת נמלים, של הדס סולל, היא תכשיט שמתפשט על הגוף בהשראת חיי חרקים

מתנה לאהוב פוטנציאלי של שחר כהן, היא עבודה מאוד רגישה לאהוב חד פעמי...

(צילום: אלכס פרגמנט)


במחלקה לאומנות תמצאו עבודות בטכניקות מסורתיות משולבות באומנויות המסך. פיסול, ציור, וידאו ומיצב.
תוכלו לקבל חויות ביקורתיות וגם ביטויים לסיפורים אישיים.


טניה גרסימוב מציגה עבודה אישית, בטכניקה מעורבת, חושפת מתוך השכבות חויה מצמררת, אינטימית וקשה. עבודה רגישה וחזקה.


במחלקה לתקשורת חזותית נתעסק בשאלות היומיום של החברה הישראלית, של החברה, פוליטיקה, דת ותרבות. נשאלות שאלות נוקבות בנושאים האקטואליים, ומועלים רעיונות הנוגעים בנקודות התורפה של החברה.

העבודות מוצגות במדיות שונות, מודפסות, בתנועה, מציעות שימושים שונים ויוצאות משטחיות הז'אנר הדו מימדי של העיצוב הגרפי.


שמאל טוק- אלה כהן, בטור בעיתון "הארץ" מעלה בהומור נושאים שבשיח הפוליטי.

אלון ברייר "בזכרי ימים ימימה" מארז קלפים מאויירים של גדולי הזמר המזרחי


במחלקה לעיצוב קרמיקה וזכוכית נמצא עבודות אסטתטיות ומעניינות לעיתים אפילו קונסטרוקטיביות המייצרות טקסטורה שונות, מציעות מבניות חדשה באמצעות החומר ומינייטורות מספרות סיפורים ומחשבות.



אורלי מונטג made of china בוחנת את הגבולות שבין ייצור המוני ליצירות אומנות יחידניות.
עבודה שכוללת 105 חלקים כמעט זהים.

מוריה אדר "חד פעמי" חיבורים קיצוניים של חומרים,
שילובים שאובים משלל תרבויות

לסיכום, התערוכה ענקית ומספקת חומר עד בלי די למחשבה. מומלץ לחלק את הסיור בתערוכה למנות קטנות, המסה אדירה וצריך המון סבלנות כדי לקבל את מלוא החוויה.

לרשמים נוספים, עבודות סטודנטים ומאמרים ניתן להכנס לכתב העת המקוון פוטוקולאז' 2010 של המחלקה להיסטוריה ותיאוריה המהווה פלטפורמה לחשיפת סטודנטים.



התערוכה תוצג עד ל- 30.7.2010




המחלקה לארכיטקטורה מציגה את עבודות הבוגרים
בבניין ההיסטורי, רחוב בצלאל 1 (פינת שמואל הנגיד), ירושלים.

ב- 22.7 יום חמישי שעה 17:00 יתקיים אירוע 10X10
הנבחרים, עשרה סטודנטים מצטיינים, עשר דקות, בבצלאל, אודיטוריום 222, קומה 8

זרעי קיץ

הקיץ הגיע למחוזותינו ועמו הרצון ללכת לים ולברוח לקרירות הנחשקת של המזגנים. כשמציצים מהאפלולית הממוזגת של התריסים מגלים עולם מואר, צבעוני שדוהה לקראת ספטמבר. בהשראת החופש הגדול קבלו כמה רעיונות עיצוביים קיציים במיוחד.

80+ פשעי רחוב מדהימים של בנסקי

כשנשאל אומן גרפיטי צעיר ומוכשר זה, באיזו טכניקה הוא משתמש בנסקי השיב - אני פשוט עושה את מה שנדרש, בין אם זה להוסיף שפם לפוסטר של נערה ובין אם להזיע לילות כימים..."
להמשך קריאה על 80+ פשעי רחוב מדהימים של בנסקי לחץ כאן

כשהבית הוא מגרש משחקים... ממש קטן
דירה קטנטונת, רק 21.5 מ''ר בלב ורשה מעלה סוגיה עיצובית קיצית וקלילה לדיון, איך משחקיםעם חלל מגורים.נטול פוזה וחשיבות עצמית הבית הזה ללא ספק ממלא את המשבצת הקייצית.

לכתבה המקורית לחץ כאן

דרישת שלום משוודיה

לא רק H&M ואיקאה - ניחוח קייצי מדגדג את אפנו גם משודיה. קליל, ביתי, בדירה ממש קטנה יש משב של רעננות, אור ומרחב לנשמה. הנוף מהחלון ללא ספק מקל על המשימה העיצובית. לתמונות נוספות לחץ כאן

מוטי רנדולף, טרנספורמציה בינתחומית

מסקרן, מפתיע, מעורר השראה.
"The Creators Project: Do you consider yourself an artist, an architect, or a designer? Do you see any difference between these things? Muti Randolph: I think that my work is within all of these disciplines, encompassing a little bit of everything. I think this is nice; it’s part of what I believe, erasing the limits and transforming things." להמשך קריאה לחץ כאן

Pencil versus camera
בנג'מין היינה - מאייר בלגי, יוצר דיאלוג מדהים בין עפרון, קו סקיצה מציאות ועדשת מצלמה. לנו זה העלה אסוציאציות של אגדות קריסטיאן אנדרסן, בחרנו לחלוק...

לתמונות נוספות של בנג'מין היינה לחץ כאן

Subway architecture

אז נכון שבארצנו הכרמלית בחיפה היא "הגאווה התחתית" היחידה... ונכון שהרכבת הכלה בירושלים רק מבטיחה ולא מקיימת. אבל מי אמר שלאור כל העובדות הללו אי אפשר לפנטז ולו רק קצת על אדריכלות של הרכבות התחתיות. ובכן השמים (או האדמה במקרה זה) הם הגבול לדמיון האדריכלים.

לחצו כאן לתמונות נוספות.

פסיטבל קולנוע דרום- מרשימותיה של תיירת

פסטיבל קולנוע דרום- מרשימותיה של תיירת

היעד: שדרות. 50 דקות נסיעה מאזור ת"א. נוסעת לאורך קו החוף הנוף מתחלף. סוף העולם לוקחת שמאלה.
בתוכנית: 10:00 בבוקר- תחרות קצרצרים- דקה דרום, סרטים באורך דקה עד שלוש בנושא דרום. 13:00- שירה קולנועית, תוכנית מיוחדת בהשתתפות אושיות קולנועיות חשובות. 15:00 סדנאת אמן עם הרטיון חצ'טוריאן, הבמאי הארמני. 17:30- קולנוע ישראלי, "443", הזוכה בתחרות הסטודנטים. 19:00- "הר האושר", ישראלי של יקי יושע. 21:30- קולנוע פיליפיני, "סרביס", לראות קצת מציאות אחרת. 24:00 סשן לילי עם הדרה לוין ארדי. כל זה ועוד לא אמרתי כלום. יום אחד. פסטיבל קולנוע דרום, חמישה ימים עמוסים בקולנוע.

חגיגה של סרטים, חגיגה של קולנוע, חגיגה תרבותית של ממש.שדרות, שעד עכשיו כיכבה בכותרות כעיר הפצצות הופכת לרגע להיות "הפלזה דה סינמה- טק". כוסות בירה מונפות באויר, רחשי הדיבור הבוקעים מתוך ההמון, הצבעים השונים של האנשים, שדרות מוארת וחגיגית מארחת את באי הפסטיבל. הכל בזול, ואפילו בחינם! רק תשתה, תאכל, תהנה ותספוג קצת קולטורה.

הפסטיבל מוקם ומופק בכל שנה על ידי המחלקה לקולנוע והסטודנטים של מכללת ספיר ומהווה מוקד משיכה תרבותי ואף בינלאומי. הפסטיבל שנולד מתוך הצורך לתת מקום ליצירותיהם של הסטודנטים הפך כהרף עין לשם דבר. מגיעים אליו מכל העולם, במאים, אמנים, סטודנטים ומתארחים בו בכל ימי הפסטיבל. זו הזדמנות נפלאה לטעום דברים חדשים, לראות קצת קולנוע חדש או זר, קולנוע ניסיוני, דוקומנטרי או מקומי, פנינות חכמה והברקות סטודנטיאליות. בינהן, הסרט "שכנה" של הבמאית הזוכה בתחרות "דקה דרום", נעמה בוצר.

עיצוב - קפיצה קטנה לחו''ל מאי 2010

Sagan Piechota Architecture
עיצוב מעודן, התאמת סביבת מחייה לצרכיו האישיים של הלקוח, אלו אינן גחמות של אסטתיקה, אלא איכות חיים. באמצעות יצירת שותפות עם דיירי הבית העתידי נוצר אתגר שכלי ועיצובי כאחד ליצור ייחוד ואיכות, תוך כדי שמירה על זהות המקום והחיבור אל הסביבה.
לצפייה בעבודות לחץ כאן

הטפט של קרנובסקי
בשבוע העיצוב של מילאנו סטודיו קרנובסקי הציג סדרה של טפטים המגיבים לתאורה. העיצובים נוצרו עבור ברנד טפטים איטלקי נודע Janelli & Volpi. בהתאם לעצמה וצבע של התאורה ההדפס שעל הטפט נגלה לעיני הצופה.
לצפייה בעבודות לחץ כאן


אלזה מורה, משכנו של הלב
אילו יכולנו להציץ פנימה אל נפתולי הנפש אולי היינו מגלים כי הלב הינו תיבת נגינה. אלזה מורה עם עבודה שבהחלט שווה התעניינות.
לצפייה בתמונות נוספות לחץ כאן



הצצה אל בית הקיט של ג'אן נובל
אז אולי לא ממש בית ולא ממש קית אלא ביתן הקיץ העונתי של הגלריה לאמנות סרפנטיין בלונדון יתוכנן השנה בידי האדריכל הצרפתי ג'אן נובל. הביתן ייפתח ביולי ויפעל עד סוף הקיץ, אז יפורק ויימכר למיחזור.
להמשך קריאה לחץ כאן


בחזרה לספרי המומינים
המעצבת הרוסיה מאריה יאסקו לוקחת אותנו בכשרון רב אל תוך ספרי המומינים. ניחוח ילדות בערבוב של חמימות ונוסטאלגיה. ניתן לכם לשער מה טובה יאנסון הייתה אומרת על זה...
לצפייה בתמונות נוספות לחץ כאן



Vakko fashion and power media center REX
המרכז נבנה על שלדו של מלון חצי בנוי באיסטנבול.
התמונות מעניינות, היחס לסביבה מתחשב והתוצאה מרתקת.
לצפייה בתמונות נוספות לחץ כאן

קפיצה קטנה לחו"ל

פסח רק מתקרב ופתאום כולם מזמינים כרטיסים, אורזים מזוודות ומתעופפים להם לכל רחבי תבל.
אז לאלו שנשארים בארץ ויחגגו את הסדר אצל הדודה על כסא מתקפל, אספנו כמה הצצות לדברים יפים ומעניינים מכל העולם.

מישהו ראה את הפומפיה שלי?
יש כל מיני דרכים לחלק חלל מלבד מחיצה סטנדרטית. מסתבר שאפשר למצוא לפומפיה עוד שימושים.
היכנסו לכאן כדי לצפות בעשר מחיצות חלוקה מקוריות
אל תחמיצו את "פנומנה" התלת ממדי של סנג הון קים.

רפובליקת בננות
בפעם הבאה שאתם עוצרים לקחת Take Away תעמדו על כך שיארזו לכם אותו בעלה בננה. בעולם ההולך ומזדהם בו אנו חיים זהו פתרון לגמרי לא תלוש מהמציאות.
היכנסו לכאן כדי לצפות באריזה מעלה בננה

הבתים שחוברו להם יחדיו

האדריכל היפני אקיו נקשה חיבר 2 בתים עירוניים כדי שישמשו בני משפחה אחת. שימו לב למכונית שמקבלת מקום של כבוד והופכת להיות אחת מבני המשפחה.
היכנסו לכאן כדי לצפות בבתים המחוברים

תעבירו לי את הבטריה
אף פעם לא נמאס לראות עוד עיצוב של פלפל ומלח. והפעם בצורה של בטריות.

יש גם חלון המציג כמה אחוז מהחומר נשאר.

היכנסו לכאן כדי לצפות בפלפל מלח בצורת בטריות

אין קץ לילדות
מי אמר שרק לילדים מותר לבנות בית על העץ?

יש כאלו שעדיין לא ויתרו על חלומות הילדות והם בוחרים ללכת איתם בגדול והכי רחוק שאפשר, תוך השתלבות עם הטבע.

היכנסו לכאן כדי לצפות בבית על העץ

ריטוש ללא ליטוש
אז נכון שבפוטושופ אפשר לשנות את המציאות ולפסל אותה בהתאם לצרכינו, אך לפעמים נסחפים או מתבלבלים עם הריטושים והתוצאה מביכה.
היכנסו לכאן כדי לצפות בטעויות פוטושופ

תכנון אי-רוני 2 - נקודת הג'י

מרכז מסחרי חדש נפתח בכפר סבא, ומאיים לקטוע את רצף ההתפתחות הטבעי והנכון שליווה את העיר בטבורו של השרון. האם אבדה עוד עיר במלחמה לערים שפויות בישראל?

כפר סבא היא עיר עברית, שניתן להתגאות בה. לפחות כך היה עד מרץ השנה (2009), בו נחנך בה מרכז מסחרי חדש, העונה לשם העברי המשונה "מרכז G".

כפר סבא הוקמה רשמית בשנת 1903, תחילתה בניסיונות של הברון רוטשילד להקים בה תעשיית בשמים, ונכון לדצמבר 2008 מונה כ-83,000 נפש (נתונים: הלמ"ס). הרחוב הראשי בעיר הנו רחוב ויצמן, המתחיל בקרבת צומת רעננה במערב ומסתיים ביציאה מהעיר בקרבת נווה ימין (לכיוון קלקיליה) במזרח.

קניון ערים, הנו דוגמא ומופת לכך שאפשר להקים מרכז מסחרי שאינו אוטיסט מוחלט לסביבתו.

רחוב ויצמן, הנו אחד ממקורות הגאווה של העיר בת המאה פלוס. זהו רחוב פעיל, משופע בצל, מסחר, מוסדות ציבור ושטחים מטופחים ופתוחים. גם כאשר הוחלט להקים בכפר סבא "קניונים", היה זה טבעי שהם יוקמו כחלק מהמארג העירוני, ובשילוב עם רחוב ויצמן. הדבר קרה לראשונה בשנות ה-80 עם "מרכז אהרוני" הצנוע, ובאמצע שנות ה-90 עם הקמת "קניון ערים", קניון פתוח אשר ליבו הוא כיכר העיר כפר-סבא הלכה למעשה. שני מרכזים אלה, ובייחוד האחרון, הנם דוגמא ומופת לכך שאפשר להקים מרכז מסחרי שאינו אוטיסט מוחלט לסביבתו. מרכזי קניות אלה אינם הורגים את העיר, ונראה שאף מחזקים אותה. שילוב מגורים בפרויקט ההמשך של קניון ערים, אף מחזק את הטענה שעירוב-שימושים במרכז העיר הנו חיובי ותורם לכולם.

אך כאן מגיעה האידיליה לסיומה, ואוסיף כי הקץ הקיץ בטרם עת. לאחר יותר ממאה שנות, הוחלט בכפר סבא כי את הבנאלי כבר ניסו, תודה רבה זה עובד מצוין, וכעת הזמן לקלקל. כאשר נמאס מבנאלי, כידוע לכם הקוראים, מחפשים גירוי חדש. מציאת נקודת הג'י, כך מבטיחים לנו, היא הדרך לשיאים חדשים אשר ישכיחו את כל מה שידענו עד כה על הנאה.

בטקס מרגש, נחנך המרכז המפלצתי במופע של משה דץ והכבשה שושנה.

באחוריה המצחינים של העיר, בקרקע הזולה והמנותקת עליה ניצב בעבר מפעל "פקר פלדה", בחר היזם "גזית גלוב ישראל" להציב מכונת-מסחר משומנת ומתוכננת לפי מיטב המסורת הגלובאלית ומגיפת הצרכנות. בטקס מרגש, נחנך המרכז המפלצתי במופע של משה דץ והכבשה שושנה. תזמורת הנוער הייצוגית של העיר, שרה בליווי 70 נגנים, בזמן שהאורחים נהנו משמשיות וכסאות שהוצבו מחוץ למרכז (!).

שם ודאי לא נמצאת הנקודה הנכונה. לקרוא למבנה האטום "מרכז G" ולהאמין שבכך יצרנו מרכז עירוני חדש, זה כמו לענוד טבעת עם האות G על הזרת הימנית ברגל, ולהכריז שכעת מאיבר זה יגיע סיפוקנו.

את נקודת הג'י האמיתית מתכנני העיר כבר מצאו מזמן. שיא הרגש של כפר סבא הוא ברחוב ויצמן, בקרבת קניון ערים הפתוח וכיכר העיר, בקרבת מרכז אהרוני ורחבת מרכז ספיר שמאחוריו, בקרבת שדירות העמודים הנעימות והכיכרות הזעירות המנקדות את הרחוב.

כאשר מפקירים את קידום העיר בידי כרישי ממון, הסוף מר ומהיר.

הרחוב הראשי המוצלח עדיין מדגדג בהנאה, אך נראה שהורגש צורך דחוף גם לבחון דרכים חדשות לסיפוק. ואכן, הסיפוק במקרה זה הנו מהיר, קיצוני, ובעיקר משתלם. והנה שוב הנוסחה של ראשי הערים, לכל מי שהחמיץ את הפרקים הקודמים:
לוקחים קרקע ריקה או תעשייתית בדימוס שאין בה כל תועלת, מוכרים אותה ליזם אשר מכריז "ניקיון ואבטחה-עלי!", גם גובים ארנונה וגם לא צריכים לשלם ניקיון ואבטחה (גם וגם), והולכים להתגאות בפני כולם שהנה – העיר מתפתחת.

מתפתחת? כאשר מפקירים את קידום העיר בידי כרישי ממון, הסוף מר ומהיר. המתכנן מעלה קורבן את הצרכים העדינים של רקמה עירונית חיה ומתפתחת, עבור אלילי הסיפוק המיידי והממון. אנו יוצרים עולם של מקומות ללא דרך, מבטלים את זהות הרחוב, השכונה והעיר, ולבסוף גם את זהותנו שלנו. אנו מנציחים את התלות ברכב פרטי ומבטלים את זכותן של אוכלוסיות שלמות כגון מבוגרים וצעירים להשתמש בעיר. אנו מעלים את רמת הזיהום, בזבוז המשאבים והאנרגיה ואת תאונות הדרכים. אנו מגדילים את הניכור ומפארים את הגלובאלי והזר על חשבון המקומי (השם "מרכז G" לא ניצח בתחרות "שם בית העסק העברי", גם השנה).
וגם: אנו נכנעים למגיפת הצרכנות המופצת באלימות באמצעים כמו מיתוג, פרסום ושאר מיני הונאות שיווקיות, ומאיימת להדביק ולהמית כל ערך אחר. אנו לא עוד יצורים חיים, לא בני אדם, אנו צרכנים המתנייעים ממקום למקום במכונית. קבועי תכנון העיר אם כך, הנם מימדי הרכב הפרטי, וכח הקניה שלנו - הצרכנים.

הבה נלחם על זכותנו לרחובות שפויים, וערים שפויות.

מפתיע שהעיר התאומה הראשונה של כפר סבא, הנה העיר דלפט ההולנדית (כך מאז שנת 1968). כן, זו העיר המתוארת בציוריו הנפלאים של יוהנס וֵרְמִר, הצייר שידע כה יפה ללכוד את השקט עצמו. העיר דלפט מנומנת למדי גם היום, בדיוק כמו בציוריו של ורמיר, אך מי שביקר בה לא ישכח לעולם את מראה הכיכר המרכזית. זה הדבר שזוכרים כאשר מבקרים בעיר אמיתית עם לב ומרכז חי, נושם, פועל ופועם.

קניונים סגורים יש בכל מקום בעולם, ואין שום הבדל מהותי בין "מרכז G", למרכז BIG, למרכז כלאותלועזיתדפוקהאחרת בכל מקום על פני כדור הארץ.

אז אם כבר בתרבויות זרות עסקינן, מה דעתכם שבמקום נקודות ג'י נעסוק קצת בצ'י? צ'י, אנרגיית החיים לפי הפילוסופיה הסינית, מוגדרת "הכוח שעומד מאחורי השינוי". והשינוי רבותי, מתחיל בתפישה. הבה נלחם על זכותנו לרחובות שפויים, וערים שפויות. הבה נוותר על ההתענגות המהירה והרגעית בשאיפת אוויר מזגנים של קניון חדש ונוצץ, ונשאף לרקמה עירונית חיה, מקומית, תרבותית וגאה. כי בסינית זה צ'י, ביפנית חִי, ובעברית חַי. הכוח לחיים, כל כך פשוט, אשר בסך הכול שואף לאוויר, אור והמשכיות.

"עֲלֵה־נָא, עֲלֵה – כְפַר מוֹלֶדֶת זָקֵן
הוֹרָתֵנוּ עָלֶיךָ נָסַבָה
אִם לִבֵּנוּ מִכָּל שִמְחוֹתָיו יִתְרוֹקֵן
תִּוָּתֵר שִמְחָתְךָ – כְפַר־סָבָא"
מילים יעקב אורלנד, לחן: מרדכי זעירא.

הרחוב הקטן, יוהנס וֵרְמִר 1657-1661 (דלפט,הולנד).