כל העולם יפן

מאנגה את הבובות שתמצאו בפוסט הזה מייצרת אמנית הבובות מיה קיריל. קיריל, הנה אמנית רוסית אשר השפעת המאנגה היפנית ניכרת מאוד בעבודותיה. את מאפייני הקומיקס היפני, העיניים הגדולות ותווי הפנים הייחודיים לדמויות אנימה קשה לפספס. מי שיראה את הבובות של מיה קיריל, ייתכן ויוכל לזהות בהן גם את קיריל עצמה, זאת מכיוון שהיא מעצבת אותן לעיתים בדמותה. לחצו כאן ונסו לזהות את מיה קיריל בין הבובות

הדפסים יפניים ההדפסים היפניים נחשבו בתרבות היפנית כאומנות פשוטה וזולה ונדפסו בשיטת דפוס עץ. לרוב הם מתארים את חיי היומיום בעיר, את הזונות, את הווי תאטרון הקאבוקי הידוע לשמצה ועוד מאורעות יומיום כאלה ואחרים. תרבות המערב השפיעה על אומנות הדפוס היפנית והפגישה אותה עם טכניקות דפוס שונות ועם מושאי ציור חדשים. בתערוכה "50" במוזיאון טיקוטין בחיפה, מוצגים חמישים הדפסים יפניים עכשוויים אשר בהם באה לידי ביטוי הסינתזה שבין ההדפס היפני המקורי לאומנות שחדרה מן המערב.

כאן תוכלו לקבל פרטים נוספים אודות התערוכה

בתי תה בית תה, כשמו כן הוא בית או חדר המיועד למשתה תה. בכל תרבות נבדל העיצוב של בית התה בהתאם לעקרונות המנחים אותה. ביפן, בתי התה עוצבו כמקום נפרד מן הבית המיועד למשתה תה ולשיח אינטלקטואלי. בפרוייקט המיוחד שלפניכם תגלו פריסות שונות של בתי תה שקיבלו השראתם מן המסורת העתיקה ויצאו אל המרחב הציבורי, המודרני, העכשווי. שימו לב לתאורה הנוצרת עם כל פריסה, לצורות החיתוכים ולהשתלבות בסביבת המצאותם.

לחצו כאן לצפיה בפרוייקט

צבעים, חושים ועוצמה בתאטרון הקבוקי תאטרון קבוקי- תאטרון יפני קלאסי המשלב שירה, משחק וריקוד. ידוע לשימצה בשל תכניו הארוטיים אשר עוררו כאוס בתום המופע כאשר הנשים המופיעות היו מציעות את שרותיהן כזונות. בשל כך, נאסר על נשים להופיע והקבוקי הפך לתאטרון גברי. הקבוקי מאופיין בעלילה הדרמתית, בריבוי המשתתפים, בתלבושות ססגוניות ואיפור כבד ובצבעים נועזים המדגישים את אופי הדמות. קבלו כאן את עיצוב האופנה, האיפור ועיצוב השיער בקבוקי סטייל !!! לקבוקי כאוס לחצו כאן

פרס פריצקר לאדריכלות 2010 בשנת 1995, הוקם Tokyo architecture studio ע"י קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה (Kazuyo Sejima& Ryue Nishizawa) אשר עיצובו מספר מבנים פורצי דרך ברחבי יפן ובעולם. בין הפרויקטים שלהם ניתן למנות את המוזיאון לאומנות עכשווית בניו יורק, בניין כריסטיאן דיור בטוקיו ומוזיאון לאומנות הזכוכית בטולדו. השניים זכו בפרס פריצקר לאדריכלות בשנת 2010 על עבודתם הענפה ופורצת הגבולות באדריכלות. כאן תוכלו להתרשם ממגוון העבודות שלהם.

עיצוב גרפי למען יפן קהילת העיצוב הבינלאומית נתרמת לעזרה במצב הקיומי החדש הסורר ביפן. כאן תוכלו לצפות בעיצובים גרפיים שנעשו ע"י מעצבים מרחבי העולם בתקווה לגיוס כספים ותרומות לעזרה ביפן. לחצו כאן לצפיה, עיצוב או רכישה

non sign 2

lead pencil studio מצאו דרך מעניינת ופואטית להחזיר את תשומת הלב שלנו משלטי החוצות הגדולים בחזרה אל הנוף, הטבע ומה שבינהם. הם יצרו פסל העשוי מוטות נירוסטה קטנות אשר חוברו יחדיו על מנת ליצור את החלל הנגטיבי של שלט חוצות. הקומפוזיציה של הפסל מושכת את העין ונוצרת תחושה של רוח רפאים של שלט חוצות.
בעוד שרוב שלטי החוצות מסיתים את תשומת הלב שלנו מהנוף "non sign 2" דווקא ממסגר אותו וממקד את תשומת הלב בחזרה בטבע. לצפייה לחץ כאן

Break saop

סבון לשימוש חד-פעמי של המעצב ההולנדי דייב האקנס (Dave Hakkens). דייב מסביר כי כיום רוב סבוני הידיים המוצקים הוחלפו בסבונים נוזליים משום שהם הגיינים יותר ונוחים לשימוש אך מאידך הם מכילים המון כימיקלים. הוא רצה לתת לסבון ידיים המוצק, המסורתי והמוכר את אותן התכונות של סבון נוזלי ובכך להחזיר את השימוש בו. הסבון מיוצר כבלוק המורכב מחתיכות בגדלים שונים לרמות לכלוך שונות. בעת השימוש שוברים "שן" אחת המספיקה בדיוק לשטיפת ידיים וכך לא נוגעים בשאר הסבון והסבון נשאר נקי והגייני כמו הסבון הנוזלי. בלוק אחד=90 שטיפות. לצפיה לחץ כאן

"Dustball"
פרוייקט קונספט של המעצב ההולנדי דייב האקנס (Dave Hakkens). ה-dustball הוא רובוט שואב אבק בצורת כדור, המיועד לניקויי במקומות ציבוריים. לדברי המעצב, ההשראה לפרוייקט הייתה גלגל משחק של אוגרים ומשם יצר אינטראקציה חדשה בין המשתמש לשואב האבק. היתרון הגדול של ה dustball טמון בעובדה שהוא אלחוטי ובשל צורתו הכדורית יכול להתגלגל ממקום למקום ולאסוף את האבק והלכלוך המצויים על הרצפה. הוא יכול להתגלגל מחדר לחדר וכאשר הוא מתגלגל לכיוונך ניתן לבעוט אותו מהדרך. המכשיר הוא בעל התקן טעינה אלחוטי, כאשר עמדת העגינה עימה הוא מגיע מחוברת לחשמל ומשמשת כעמדת הטענה. המכשיר נועד להתגלגל על הרצפה, הוא מונע באמצעות מנוע פנימי המסיט את מרכז הכובד והדבר מאפשר לו לזוז ולהתגלגל. כאשר הסוללה מתרוקנת, הכדור מתגלגל חזרה אל עמדת הטעינה שלו וכאשר המיכל אבק שלו מלא, הוא מתחיל לזרוח. לצפיה לחץ כאן

לטפס על קירות עם סטייל
ננדו היא חברה יפנית שהוקמה ב2002 על ידי המעצב היפני אוקי סאטו (Oki Sato) ומתמחה בתחומי עיצוב שונים.

בפרוייקט הנ"ל הם עיצבו קיר טיפוס עבור מכון הכושר ILLOIHA אשר המוטו המוביל של המכון הוא:"להפוך להיות יפה דרך תנועה". ננדו בחרו כנושא לשלב בין שני סגנונות שונים של: טיפוס הרים, שהוא ספורט חוץ, למחוז האופנה של טוקיו "אומטסנדו". במקום הקיר טיפוס המחוספס והרגיל המתאים לפעילות חוץ השתמשו ננדו באלמנטים של עיצוב פנים כמו: מסגרות של תמונות, ראשי איילים, כלובי ציפורים וכדי פרחים כדי ליצור קיר מאתגר שבו קשה למצוא את נקודות האחיזה. על ידי שימוש באלמנטים אלו, ננדו מצליחים כמו תמיד לגרום לצופה להתעכב על התופעות הפשוטות והיומיומיות. "בכל יום יש המון רגעים קטנים וחבויים שלא תמיד אנו מזהים אותם. גם כאשר אנו מזהים אותם אנחנו נוטים להתעלם מהם או לשכוח אותם. אנו מאמינים שהרגעים הקטנים הללו הם שעושים את חיינו מעניינים ועשירים. לכן, המטרה היא לקחת את הרגעים והחוויות הקטנות בחיינו, לעצב אותם ולתת להם צורה בכדי שנוכל להבין אותם"-ננדו. לצפייה לחץ כאן

טיול לצמרות העצים
WEST 8 הוא משרד העוסק בעיצוב אורבני ואדריכלות נוף והם עיצבו את "הגן של 10,000 הגשרים" עבור תערוכת שיאן הבנילאומית לגננות 2011 המתקיימת בסין ."הגן של 10,000 הגשרים" בא לבחון את הרעיון של שירה וסיפורת דרך מסלול מפותל הנע מגובה פני הקרקע ומורם לגובה צמרות העצים. הפרוייקט כולל 5 גשרים המאפשרים למבקרים להציץ אל מעל העלווה הצפופה ולבחון את הפארק ואת התערוכה בנקודת תצפית שונה לגמריי. לצפייה לחץ כאן

תכנון אי-רוני 2 - נקודת הג'י

מרכז מסחרי חדש נפתח בכפר סבא, ומאיים לקטוע את רצף ההתפתחות הטבעי והנכון שליווה את העיר בטבורו של השרון. האם אבדה עוד עיר במלחמה לערים שפויות בישראל?

כפר סבא היא עיר עברית, שניתן להתגאות בה. לפחות כך היה עד מרץ השנה (2009), בו נחנך בה מרכז מסחרי חדש, העונה לשם העברי המשונה "מרכז G".

כפר סבא הוקמה רשמית בשנת 1903, תחילתה בניסיונות של הברון רוטשילד להקים בה תעשיית בשמים, ונכון לדצמבר 2008 מונה כ-83,000 נפש (נתונים: הלמ"ס). הרחוב הראשי בעיר הנו רחוב ויצמן, המתחיל בקרבת צומת רעננה במערב ומסתיים ביציאה מהעיר בקרבת נווה ימין (לכיוון קלקיליה) במזרח.

קניון ערים, הנו דוגמא ומופת לכך שאפשר להקים מרכז מסחרי שאינו אוטיסט מוחלט לסביבתו.

רחוב ויצמן, הנו אחד ממקורות הגאווה של העיר בת המאה פלוס. זהו רחוב פעיל, משופע בצל, מסחר, מוסדות ציבור ושטחים מטופחים ופתוחים. גם כאשר הוחלט להקים בכפר סבא "קניונים", היה זה טבעי שהם יוקמו כחלק מהמארג העירוני, ובשילוב עם רחוב ויצמן. הדבר קרה לראשונה בשנות ה-80 עם "מרכז אהרוני" הצנוע, ובאמצע שנות ה-90 עם הקמת "קניון ערים", קניון פתוח אשר ליבו הוא כיכר העיר כפר-סבא הלכה למעשה. שני מרכזים אלה, ובייחוד האחרון, הנם דוגמא ומופת לכך שאפשר להקים מרכז מסחרי שאינו אוטיסט מוחלט לסביבתו. מרכזי קניות אלה אינם הורגים את העיר, ונראה שאף מחזקים אותה. שילוב מגורים בפרויקט ההמשך של קניון ערים, אף מחזק את הטענה שעירוב-שימושים במרכז העיר הנו חיובי ותורם לכולם.

אך כאן מגיעה האידיליה לסיומה, ואוסיף כי הקץ הקיץ בטרם עת. לאחר יותר ממאה שנות, הוחלט בכפר סבא כי את הבנאלי כבר ניסו, תודה רבה זה עובד מצוין, וכעת הזמן לקלקל. כאשר נמאס מבנאלי, כידוע לכם הקוראים, מחפשים גירוי חדש. מציאת נקודת הג'י, כך מבטיחים לנו, היא הדרך לשיאים חדשים אשר ישכיחו את כל מה שידענו עד כה על הנאה.

בטקס מרגש, נחנך המרכז המפלצתי במופע של משה דץ והכבשה שושנה.

באחוריה המצחינים של העיר, בקרקע הזולה והמנותקת עליה ניצב בעבר מפעל "פקר פלדה", בחר היזם "גזית גלוב ישראל" להציב מכונת-מסחר משומנת ומתוכננת לפי מיטב המסורת הגלובאלית ומגיפת הצרכנות. בטקס מרגש, נחנך המרכז המפלצתי במופע של משה דץ והכבשה שושנה. תזמורת הנוער הייצוגית של העיר, שרה בליווי 70 נגנים, בזמן שהאורחים נהנו משמשיות וכסאות שהוצבו מחוץ למרכז (!).

שם ודאי לא נמצאת הנקודה הנכונה. לקרוא למבנה האטום "מרכז G" ולהאמין שבכך יצרנו מרכז עירוני חדש, זה כמו לענוד טבעת עם האות G על הזרת הימנית ברגל, ולהכריז שכעת מאיבר זה יגיע סיפוקנו.

את נקודת הג'י האמיתית מתכנני העיר כבר מצאו מזמן. שיא הרגש של כפר סבא הוא ברחוב ויצמן, בקרבת קניון ערים הפתוח וכיכר העיר, בקרבת מרכז אהרוני ורחבת מרכז ספיר שמאחוריו, בקרבת שדירות העמודים הנעימות והכיכרות הזעירות המנקדות את הרחוב.

כאשר מפקירים את קידום העיר בידי כרישי ממון, הסוף מר ומהיר.

הרחוב הראשי המוצלח עדיין מדגדג בהנאה, אך נראה שהורגש צורך דחוף גם לבחון דרכים חדשות לסיפוק. ואכן, הסיפוק במקרה זה הנו מהיר, קיצוני, ובעיקר משתלם. והנה שוב הנוסחה של ראשי הערים, לכל מי שהחמיץ את הפרקים הקודמים:
לוקחים קרקע ריקה או תעשייתית בדימוס שאין בה כל תועלת, מוכרים אותה ליזם אשר מכריז "ניקיון ואבטחה-עלי!", גם גובים ארנונה וגם לא צריכים לשלם ניקיון ואבטחה (גם וגם), והולכים להתגאות בפני כולם שהנה – העיר מתפתחת.

מתפתחת? כאשר מפקירים את קידום העיר בידי כרישי ממון, הסוף מר ומהיר. המתכנן מעלה קורבן את הצרכים העדינים של רקמה עירונית חיה ומתפתחת, עבור אלילי הסיפוק המיידי והממון. אנו יוצרים עולם של מקומות ללא דרך, מבטלים את זהות הרחוב, השכונה והעיר, ולבסוף גם את זהותנו שלנו. אנו מנציחים את התלות ברכב פרטי ומבטלים את זכותן של אוכלוסיות שלמות כגון מבוגרים וצעירים להשתמש בעיר. אנו מעלים את רמת הזיהום, בזבוז המשאבים והאנרגיה ואת תאונות הדרכים. אנו מגדילים את הניכור ומפארים את הגלובאלי והזר על חשבון המקומי (השם "מרכז G" לא ניצח בתחרות "שם בית העסק העברי", גם השנה).
וגם: אנו נכנעים למגיפת הצרכנות המופצת באלימות באמצעים כמו מיתוג, פרסום ושאר מיני הונאות שיווקיות, ומאיימת להדביק ולהמית כל ערך אחר. אנו לא עוד יצורים חיים, לא בני אדם, אנו צרכנים המתנייעים ממקום למקום במכונית. קבועי תכנון העיר אם כך, הנם מימדי הרכב הפרטי, וכח הקניה שלנו - הצרכנים.

הבה נלחם על זכותנו לרחובות שפויים, וערים שפויות.

מפתיע שהעיר התאומה הראשונה של כפר סבא, הנה העיר דלפט ההולנדית (כך מאז שנת 1968). כן, זו העיר המתוארת בציוריו הנפלאים של יוהנס וֵרְמִר, הצייר שידע כה יפה ללכוד את השקט עצמו. העיר דלפט מנומנת למדי גם היום, בדיוק כמו בציוריו של ורמיר, אך מי שביקר בה לא ישכח לעולם את מראה הכיכר המרכזית. זה הדבר שזוכרים כאשר מבקרים בעיר אמיתית עם לב ומרכז חי, נושם, פועל ופועם.

קניונים סגורים יש בכל מקום בעולם, ואין שום הבדל מהותי בין "מרכז G", למרכז BIG, למרכז כלאותלועזיתדפוקהאחרת בכל מקום על פני כדור הארץ.

אז אם כבר בתרבויות זרות עסקינן, מה דעתכם שבמקום נקודות ג'י נעסוק קצת בצ'י? צ'י, אנרגיית החיים לפי הפילוסופיה הסינית, מוגדרת "הכוח שעומד מאחורי השינוי". והשינוי רבותי, מתחיל בתפישה. הבה נלחם על זכותנו לרחובות שפויים, וערים שפויות. הבה נוותר על ההתענגות המהירה והרגעית בשאיפת אוויר מזגנים של קניון חדש ונוצץ, ונשאף לרקמה עירונית חיה, מקומית, תרבותית וגאה. כי בסינית זה צ'י, ביפנית חִי, ובעברית חַי. הכוח לחיים, כל כך פשוט, אשר בסך הכול שואף לאוויר, אור והמשכיות.

"עֲלֵה־נָא, עֲלֵה – כְפַר מוֹלֶדֶת זָקֵן
הוֹרָתֵנוּ עָלֶיךָ נָסַבָה
אִם לִבֵּנוּ מִכָּל שִמְחוֹתָיו יִתְרוֹקֵן
תִּוָּתֵר שִמְחָתְךָ – כְפַר־סָבָא"
מילים יעקב אורלנד, לחן: מרדכי זעירא.

הרחוב הקטן, יוהנס וֵרְמִר 1657-1661 (דלפט,הולנד).