רוצים את זה כמו בחו"ל

מכירים את זה שאתם חוזרים מחופשה בחו"ל, אחרי שאולי ראיתם הרבה בתים מקומיים מהממים, או שסתם ראיתם פרק של סדרה אמריקאית אופנתית, ואתם פשוט לא מבינים למה בתים לא נראים ככה בארץ?

אנחנו מקבלים את ההרגשה הזאת הרבה מאוד ולכן החלטנו לרכז כמה טרנדים שהיינו מאוד שמחים אם היו עושים עליה. 

1. ספסל בנוי מתחת לחלון

נראה כאילו בסדרות אמריקאיות תמיד תהיה נערה חולמנית שיושבת על הספסל שבאדן החלון וכותבת יומן. אנחנו לא בטוחים עד כמה הישיבה על ספסל כזה היא אכן נוחה, אבל היינו רוצים אותו בכל מקרה. ספסל כזה יכול להיות מרופד בכריות שונות וגם לשמש כמקום אחסון למצעים או צעצועים.

תמונה מהאתר Better Homes

ספסל מתחת לחלון יכול להכיל גם מגירות לאחסון


























גם במטבח אפשר ליצור אזור ישיבה נעים עם ספסל בנוי בחלון.

ספסל בנוי לחלון קטן - השטח שמתחתיו נוצל לאחסון ספרים

התמונות מאתר Houzz

כדי לבנות ספסל חלון דרוש חלון במבנה טרפזי, או לחלופין בנייה של יחידות משלימות משני צידי החלון.


2. אדן חלון רחב

בבתים אירופאיים קיים פעמים רבות אדן חלון רחב שמאפשר להשתמש בו כמדף רב שימושי להצבת פריטי דקורציה או לרביצת חתולים וגם אפשר להשתמש בו להצבת אדניות מהחלק החיצוני של הבית בלי לחשוב על אמצעי תלייה מורכבים למיניהם.

אדן חלון רחב מתוך Eden House by The practice of everyday design

גם חתולים אוהבים מקומות מרבץ ליד חלונות, בהם הם יכולים להנות מחום השמש. בחלק החיצוני אדנית עם פרחים מכניסה קצת טבע הביתה.

אדן חלון רחב במטבח- תמיד יש צורך בעוד מקום להניח עליו דברים חשובים

מדפי זכוכית שתלויים לרוחב החלון מספקים פתרון מושלם לחלון שאת הנוף הנשקף ממנו מעדיפים להסוות.

גם מהצד החיצוני של הבית אדן החלון מוסיף המון.

3. הול / חדר כניסה רחב

ההול היה אומנם נפוץ בבנייה של שנות ה 50 בארץ אך הוא פינה את מקומו לחללים הפתוחים, בהם דלת הכניסה נפתחת ישירות וללא שהיות לחלל המגורים. אנחנו מדברים על חלל כניסה מרווח, בו ניתן לאחסן את כל הנעליים, המעילים, התיקים והאקססוריז של כל בני הבית וכך גם לשמור שהבלאגן של הבית יהיה מוגבל ומרוכז במקום אחד, סמוך ליציאה. לנו זה נראה לנו כמו פתרון הכרחי.

הול קידמי שבו ספה נוחה לנעילת נעליים, מראת גוף וארון לאחסון מעילים

פתרון מקסים לחדר כניסה קטן- הקיר מחופה בלוחות עץ צבועים תכלת, ועליו מקסימום מתלים ומקומות אחסון.

חלל כניסה דרמטי בגווני ירוק וחציל. התארגנות נוחה ונעילת נעליים בלי ללכלך את השטיחים בבית. התמונה מהאתר apartment therapy

חדר כניסה אחורי- סלסלות לאחסון נוח של כל הצעיפים והכובעים.


אלה היו שלושת הגדולים שלנו, אבל יש עוד הרבה דברים שאנחנו אוהבים, כמו למשל המרפסת הקדמית בבתים פרטיים שיושבים עליה בכיסא נדנדה ומשקיפים על המכוניות שמגיעות לשביל הגישה, ומדרגות האש שאפשר להשתמש בהן כמו מרפסת מאולתרת לעת מצוא.

מה דעתכם?
כשתבנו את בית החלומות תרצו לשלב בו את האלמנטים הנוכריים האלה?
נשמח אם תכתבו לנו איזה עוד דברים אתם אוהבים בעיצוב בתים מעבר לים. 

תכנון אי-רוני 2 - נקודת הג'י

מרכז מסחרי חדש נפתח בכפר סבא, ומאיים לקטוע את רצף ההתפתחות הטבעי והנכון שליווה את העיר בטבורו של השרון. האם אבדה עוד עיר במלחמה לערים שפויות בישראל?

כפר סבא היא עיר עברית, שניתן להתגאות בה. לפחות כך היה עד מרץ השנה (2009), בו נחנך בה מרכז מסחרי חדש, העונה לשם העברי המשונה "מרכז G".

כפר סבא הוקמה רשמית בשנת 1903, תחילתה בניסיונות של הברון רוטשילד להקים בה תעשיית בשמים, ונכון לדצמבר 2008 מונה כ-83,000 נפש (נתונים: הלמ"ס). הרחוב הראשי בעיר הנו רחוב ויצמן, המתחיל בקרבת צומת רעננה במערב ומסתיים ביציאה מהעיר בקרבת נווה ימין (לכיוון קלקיליה) במזרח.

קניון ערים, הנו דוגמא ומופת לכך שאפשר להקים מרכז מסחרי שאינו אוטיסט מוחלט לסביבתו.

רחוב ויצמן, הנו אחד ממקורות הגאווה של העיר בת המאה פלוס. זהו רחוב פעיל, משופע בצל, מסחר, מוסדות ציבור ושטחים מטופחים ופתוחים. גם כאשר הוחלט להקים בכפר סבא "קניונים", היה זה טבעי שהם יוקמו כחלק מהמארג העירוני, ובשילוב עם רחוב ויצמן. הדבר קרה לראשונה בשנות ה-80 עם "מרכז אהרוני" הצנוע, ובאמצע שנות ה-90 עם הקמת "קניון ערים", קניון פתוח אשר ליבו הוא כיכר העיר כפר-סבא הלכה למעשה. שני מרכזים אלה, ובייחוד האחרון, הנם דוגמא ומופת לכך שאפשר להקים מרכז מסחרי שאינו אוטיסט מוחלט לסביבתו. מרכזי קניות אלה אינם הורגים את העיר, ונראה שאף מחזקים אותה. שילוב מגורים בפרויקט ההמשך של קניון ערים, אף מחזק את הטענה שעירוב-שימושים במרכז העיר הנו חיובי ותורם לכולם.

אך כאן מגיעה האידיליה לסיומה, ואוסיף כי הקץ הקיץ בטרם עת. לאחר יותר ממאה שנות, הוחלט בכפר סבא כי את הבנאלי כבר ניסו, תודה רבה זה עובד מצוין, וכעת הזמן לקלקל. כאשר נמאס מבנאלי, כידוע לכם הקוראים, מחפשים גירוי חדש. מציאת נקודת הג'י, כך מבטיחים לנו, היא הדרך לשיאים חדשים אשר ישכיחו את כל מה שידענו עד כה על הנאה.

בטקס מרגש, נחנך המרכז המפלצתי במופע של משה דץ והכבשה שושנה.

באחוריה המצחינים של העיר, בקרקע הזולה והמנותקת עליה ניצב בעבר מפעל "פקר פלדה", בחר היזם "גזית גלוב ישראל" להציב מכונת-מסחר משומנת ומתוכננת לפי מיטב המסורת הגלובאלית ומגיפת הצרכנות. בטקס מרגש, נחנך המרכז המפלצתי במופע של משה דץ והכבשה שושנה. תזמורת הנוער הייצוגית של העיר, שרה בליווי 70 נגנים, בזמן שהאורחים נהנו משמשיות וכסאות שהוצבו מחוץ למרכז (!).

שם ודאי לא נמצאת הנקודה הנכונה. לקרוא למבנה האטום "מרכז G" ולהאמין שבכך יצרנו מרכז עירוני חדש, זה כמו לענוד טבעת עם האות G על הזרת הימנית ברגל, ולהכריז שכעת מאיבר זה יגיע סיפוקנו.

את נקודת הג'י האמיתית מתכנני העיר כבר מצאו מזמן. שיא הרגש של כפר סבא הוא ברחוב ויצמן, בקרבת קניון ערים הפתוח וכיכר העיר, בקרבת מרכז אהרוני ורחבת מרכז ספיר שמאחוריו, בקרבת שדירות העמודים הנעימות והכיכרות הזעירות המנקדות את הרחוב.

כאשר מפקירים את קידום העיר בידי כרישי ממון, הסוף מר ומהיר.

הרחוב הראשי המוצלח עדיין מדגדג בהנאה, אך נראה שהורגש צורך דחוף גם לבחון דרכים חדשות לסיפוק. ואכן, הסיפוק במקרה זה הנו מהיר, קיצוני, ובעיקר משתלם. והנה שוב הנוסחה של ראשי הערים, לכל מי שהחמיץ את הפרקים הקודמים:
לוקחים קרקע ריקה או תעשייתית בדימוס שאין בה כל תועלת, מוכרים אותה ליזם אשר מכריז "ניקיון ואבטחה-עלי!", גם גובים ארנונה וגם לא צריכים לשלם ניקיון ואבטחה (גם וגם), והולכים להתגאות בפני כולם שהנה – העיר מתפתחת.

מתפתחת? כאשר מפקירים את קידום העיר בידי כרישי ממון, הסוף מר ומהיר. המתכנן מעלה קורבן את הצרכים העדינים של רקמה עירונית חיה ומתפתחת, עבור אלילי הסיפוק המיידי והממון. אנו יוצרים עולם של מקומות ללא דרך, מבטלים את זהות הרחוב, השכונה והעיר, ולבסוף גם את זהותנו שלנו. אנו מנציחים את התלות ברכב פרטי ומבטלים את זכותן של אוכלוסיות שלמות כגון מבוגרים וצעירים להשתמש בעיר. אנו מעלים את רמת הזיהום, בזבוז המשאבים והאנרגיה ואת תאונות הדרכים. אנו מגדילים את הניכור ומפארים את הגלובאלי והזר על חשבון המקומי (השם "מרכז G" לא ניצח בתחרות "שם בית העסק העברי", גם השנה).
וגם: אנו נכנעים למגיפת הצרכנות המופצת באלימות באמצעים כמו מיתוג, פרסום ושאר מיני הונאות שיווקיות, ומאיימת להדביק ולהמית כל ערך אחר. אנו לא עוד יצורים חיים, לא בני אדם, אנו צרכנים המתנייעים ממקום למקום במכונית. קבועי תכנון העיר אם כך, הנם מימדי הרכב הפרטי, וכח הקניה שלנו - הצרכנים.

הבה נלחם על זכותנו לרחובות שפויים, וערים שפויות.

מפתיע שהעיר התאומה הראשונה של כפר סבא, הנה העיר דלפט ההולנדית (כך מאז שנת 1968). כן, זו העיר המתוארת בציוריו הנפלאים של יוהנס וֵרְמִר, הצייר שידע כה יפה ללכוד את השקט עצמו. העיר דלפט מנומנת למדי גם היום, בדיוק כמו בציוריו של ורמיר, אך מי שביקר בה לא ישכח לעולם את מראה הכיכר המרכזית. זה הדבר שזוכרים כאשר מבקרים בעיר אמיתית עם לב ומרכז חי, נושם, פועל ופועם.

קניונים סגורים יש בכל מקום בעולם, ואין שום הבדל מהותי בין "מרכז G", למרכז BIG, למרכז כלאותלועזיתדפוקהאחרת בכל מקום על פני כדור הארץ.

אז אם כבר בתרבויות זרות עסקינן, מה דעתכם שבמקום נקודות ג'י נעסוק קצת בצ'י? צ'י, אנרגיית החיים לפי הפילוסופיה הסינית, מוגדרת "הכוח שעומד מאחורי השינוי". והשינוי רבותי, מתחיל בתפישה. הבה נלחם על זכותנו לרחובות שפויים, וערים שפויות. הבה נוותר על ההתענגות המהירה והרגעית בשאיפת אוויר מזגנים של קניון חדש ונוצץ, ונשאף לרקמה עירונית חיה, מקומית, תרבותית וגאה. כי בסינית זה צ'י, ביפנית חִי, ובעברית חַי. הכוח לחיים, כל כך פשוט, אשר בסך הכול שואף לאוויר, אור והמשכיות.

"עֲלֵה־נָא, עֲלֵה – כְפַר מוֹלֶדֶת זָקֵן
הוֹרָתֵנוּ עָלֶיךָ נָסַבָה
אִם לִבֵּנוּ מִכָּל שִמְחוֹתָיו יִתְרוֹקֵן
תִּוָּתֵר שִמְחָתְךָ – כְפַר־סָבָא"
מילים יעקב אורלנד, לחן: מרדכי זעירא.

הרחוב הקטן, יוהנס וֵרְמִר 1657-1661 (דלפט,הולנד).