בחג השבועות, שנקרא גם חג המים, נפוץ המנהג לערוך מלחמות מים ברחובות.
המקור של מנהג זה הוא ביהודי צפון אפריקה, שנהגו לשפוך מים על העוברים ברחוב, יהודים נוצרים ומוסלמים.
הסיבה למנהג נמצאת בספר "נוהג בחכמה" וממשילה את התורה למים : כמו שמים תמיד זורמים ממקום גבוה לנמוך, כך גם דברי התורה מגיעים רק למי שמנמיך את עצמו.
היו אף שהאמינו כי מי שהותז עליו מים לא יאונה לו רע לאורך השנה. העדות הקדומה למנהג מופיעה במאה ה-18, וייתכן שהוא הושפע מחגיגת מלחמות מים דומה בשם "אנסארה", שהייתה נפוצה בסביבה הנוכרית באזור צפון אפריקה. רבנים שונים, בהם הרב יוסף משאש והרב יעקב אריאל, ייחסו את המנהג ל"אנשים ריקים" וקראו לבטל את המנהג בשל האיסורים ההלכתיים הכרוכים בו
לאחר שהיכרנו את המקורות, פניתי לחפש אדריכלות שבנויה על מים, והדבר הראשון שמגיע לתודעה הוא כמובן הבית על המפל בתכנונו של פרנק לויד רייט, שנבנה על יסודות רעועים וחוזק מספר פעמים.
http://www.wright-house.com/frank-lloyd-wright/fallingwater-pictures/pictures-of-fallingwater.html
וגם בית היוקרה הזה שנבנה על תחנת ניקוי מים:
http://www.worksona.com/stunning-water-cleaning-station-for-luxurious-house/
ולבסוף, ממש קרוב לבית, בתל אביב, מצאתי את קזינו גלי אביב, מבנה שפעל כבית קפה על חוף ימה של תל אביב בין השנים 1922-1936. נבנה על כלונסאות בטון בחוף הים ונסגר כשהסתבר שלא ניתן להפעיל אותו בחורף.
היוזמה להקמת המבנה עלתה בשנת 1921 על ידי סלומון גריגורביץ' קרזנובסקי, יהודי אמיד מאודסה שהתנה את הקמת המבנה בכך שיגיע כביש עד המבנה, ומאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב אישר לשנות את התוואי של רחוב אלנבי בקצהו הצפוני כך שיפנה שמאלה עד הים, מתאר הקיים עד היום.
הבניין שתוכנן על ידי אדריכל יהודה מגידוביץ' בסגנון אקלקטי, נחשב באותה העת לאחד המבנים הססגוניים ביותר בישראל של אותו זמן. על פי תוכניתו של המהנדס ארפד גוט הוקם המבנה על גבי כלונסאות בטון בחוף הים כשגשר צר מחבר בין החוף לבין המבנה. כבר כעבור זמן קצר הסתבר שהסערות וגלי הים גורמים לו לנזקים חוזרים ונשנים ועלויות התחזוקה היו גבוהות יותר מההכנסות. לבסוף החליטה העירייה להרוס אותו באמצעות פיצוץ בשנת 1939.
עוד על המבנה באתר עיריית תל אביב:
http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/A5A4C565-8B15-489F-BD26-7CBC2A875875,frameless.htm
עד כאן להפעם, שיהיה חג שבועות שמח!
המקור של מנהג זה הוא ביהודי צפון אפריקה, שנהגו לשפוך מים על העוברים ברחוב, יהודים נוצרים ומוסלמים.
הסיבה למנהג נמצאת בספר "נוהג בחכמה" וממשילה את התורה למים : כמו שמים תמיד זורמים ממקום גבוה לנמוך, כך גם דברי התורה מגיעים רק למי שמנמיך את עצמו.
היו אף שהאמינו כי מי שהותז עליו מים לא יאונה לו רע לאורך השנה. העדות הקדומה למנהג מופיעה במאה ה-18, וייתכן שהוא הושפע מחגיגת מלחמות מים דומה בשם "אנסארה", שהייתה נפוצה בסביבה הנוכרית באזור צפון אפריקה. רבנים שונים, בהם הרב יוסף משאש והרב יעקב אריאל, ייחסו את המנהג ל"אנשים ריקים" וקראו לבטל את המנהג בשל האיסורים ההלכתיים הכרוכים בו
לאחר שהיכרנו את המקורות, פניתי לחפש אדריכלות שבנויה על מים, והדבר הראשון שמגיע לתודעה הוא כמובן הבית על המפל בתכנונו של פרנק לויד רייט, שנבנה על יסודות רעועים וחוזק מספר פעמים.
http://www.wright-house.com/frank-lloyd-wright/fallingwater-pictures/pictures-of-fallingwater.html
וגם בית היוקרה הזה שנבנה על תחנת ניקוי מים:
http://www.worksona.com/stunning-water-cleaning-station-for-luxurious-house/
ולבסוף, ממש קרוב לבית, בתל אביב, מצאתי את קזינו גלי אביב, מבנה שפעל כבית קפה על חוף ימה של תל אביב בין השנים 1922-1936. נבנה על כלונסאות בטון בחוף הים ונסגר כשהסתבר שלא ניתן להפעיל אותו בחורף.
היוזמה להקמת המבנה עלתה בשנת 1921 על ידי סלומון גריגורביץ' קרזנובסקי, יהודי אמיד מאודסה שהתנה את הקמת המבנה בכך שיגיע כביש עד המבנה, ומאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב אישר לשנות את התוואי של רחוב אלנבי בקצהו הצפוני כך שיפנה שמאלה עד הים, מתאר הקיים עד היום.
הבניין שתוכנן על ידי אדריכל יהודה מגידוביץ' בסגנון אקלקטי, נחשב באותה העת לאחד המבנים הססגוניים ביותר בישראל של אותו זמן. על פי תוכניתו של המהנדס ארפד גוט הוקם המבנה על גבי כלונסאות בטון בחוף הים כשגשר צר מחבר בין החוף לבין המבנה. כבר כעבור זמן קצר הסתבר שהסערות וגלי הים גורמים לו לנזקים חוזרים ונשנים ועלויות התחזוקה היו גבוהות יותר מההכנסות. לבסוף החליטה העירייה להרוס אותו באמצעות פיצוץ בשנת 1939.
עוד על המבנה באתר עיריית תל אביב:
http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/A5A4C565-8B15-489F-BD26-7CBC2A875875,frameless.htm
עד כאן להפעם, שיהיה חג שבועות שמח!
תגובה 1:
יופי של כתבה,חג שמח
הוסף רשומת תגובה