חנוכה חג האורים וההיסטוריה של התאורה

ממש בקרוב נחגוג את חג החנוכה, ומלבד הסופגניות והלביבות שמצפות לנו, זו הזדמנות מצוינת לחקור את שמו השני של החג- חג האורים. להלן סקירה של התפתחות גופי התאורה לאורך ההיסטוריה:

שלל רב של גופי תאורה

70,000 לפנ"הס - למיטב הידע הארכאולוגי, הניסיון הראשון מעשה ידי אדם לבנות גוף תאורה התרחש לפני בערך 70,000 שנים. המנורה הראשונה היתה עשויה מצדף או אבן חלולה שאותה מילאו בחומר בעירה (כנראה עץ או עשב יבש), ועליו שפכו מעט שומן בעל חי (נוזל הבעירה המקורי) והדליקו.
ככל שעבר הזמן, נעשה שימוש גם בחומרים כמו חימר ובהט כדי לאכלס את האש, וכן נוסף השימוש בפתיל, כדי לשלוט בקצב השריפה.

4500 לפנה"ס - המצאת מנורות השמן




3000 לפנ"הס - המצאת הנרות, שעד המאה ה 17 עדיין ישמשו כמקור האור המלאכותי העיקרי!



900 לפנ"הס - מוחמד אבן זכריא רזי, מלומד פרסי, ממציא את מנורת הנפט

700 לפנה"ס - היוונים התחילו לבנות מנורות טרה קוטה כדי להחליף את הלפידים שהוחזקו ביד. למעשה המילה מנורה - Lamp, נגזרת מהמילה היוונית Lamps שמשמעותה לפיד.

2300 שנים עוברות בלי שום התפתחות משמעותית בתחום התאורה, עד שמגיעה המאה ה 18..

המאה ה 18: 

1780 - Aimé Argand, פיזיקאי וכימאי שוויצרי, משפר את יעילות מנורת השמן בעזרת שמנים משופרים ושימוש בארובות זכוכית כדי להגן על הלהבה מרוחות פרצים.

1792 - וויליאם מורדוך הסקוטי, החל ניסיונות על תאורת גז וכנראה המציא את תאורת הגז הראשונה באותה שנה.

תאורת גז דקורטיבית ברחוב

גופי תאורת הגז היו מצועצעים ודקורטיביים, בין אם היו בשימוש חוץ או פנים. מהדהד בהם העיצוב של תקופתם והם השתלבו היטב באדריכלות התקופה. למרבה הפלא אפילו כשמנורת הליבון כבר פותחה עדיין המשיכו להיות פיתוחים במנורת הגז.

המאה ה 19:תאורה היא לא רק מקור האור עצמו, תמיד יש את המתקן בו שמים את האור ושמאפשר לשלוט באור- ע"י כיבוי והדלקה או שליטה בכמות האור. הצדפים וכלי החימר הראשונים שמהם הופץ האור היו בעצם גופי התאורה הראשונים. מאוחר יותר, במאה ה 19, ובתחילת המאה ה 20 כאשר תאורת גז היתה פופולרית, נדרש למצוא דרכים לשכן את האור בדרך אסתטית וגם בטוחה.

1801 - הקפיצה הגדולה בתחום התאורה - סר האמפרי דייוי, כימאי אנגלי, מפתח את המנורה החשמלית הראשונה - מנורת פחמן ARC.

1854 - היינריך גובל הגרמני, ממציא את מנורת הליבון ע"י העברת זרם חשמלי דרך חוט במבוק מפוחם שהיה ממוקם בתוך בקבוק זכוכית.

אדיסון, 1893

בתקופתו של אדיסון, נורות חשמל כבר נמצאו בשימוש, אבל הן היו מלכלכות, יקרות, רועשות, הפיקו אור חזק מדי, ובאופן כללי היו לא מעשיות. אנשים עדיין השתמשו בתאורת גז ונרות לתאורה בבתים ובמשרדים. ממציאים רבים בכל העולם ניסו למצוא דרך טובה יותר כדי להפיק אור באמצעות חשמל.

בשנת 1860 , הממציא האנגלי סר ג'וזף ווילסון סוואן יצר את נורת החשמל הראשונה. הנורה הזאת לא היתה פרקטית משום שחוט הלהט נשרף מהר מדי. הוא המשיך לשפר את המצאתו וב 1878 הדגים את פעולת נורת הליבון הראשונה. לרוע מזלו הנורה עדיין לא הייתה מעשית.

תומס אדיסון פיתח את הנורה שלו בארה"ב (1879) וגם רשם על המצאותו פטנט בשנת 1880, והפך את מנורת הליבון להצלחה המסחרית שהיא כיום.


המצאתו של סוואן, של נורה במתח נמוך וזרם גבוה עדיין משמשת בפנסי רכב. ואדיסון נחשב לממציא הנורה כי הוא הפך אותה לשימושית.

חגיגת החנוכה במאה ה 18. צייר ומיקום לא ידועים.

ביהדות הנרות משמעותיים מאוד - בשבתות, בחגים ולעילוי נשמות וזאת משום שהם מסמלים נשמת אדם, דבר מה שהוא רוחני ולא פיזי. הסיבה לכך היא שנכסים פיזיים הולכים ונעלמים ככל שמשתמשים בהם וחולקים אותם ואילו נכס רוחני רק הולך ומתעצם, כך כאשר משתמשים בנר אחד כדי להדליק נר אחר אורו של הנר המדליק אינו נחלש.

סוגים שונים של חנוכיות

חיילים יהודים חוגגים את חנוכה בזמן מלחמת העולם הראשונה, ב 1916, רוסיה