אשליה של שפע

על שלוש מהפכות טכנולוגיות שהבטיחו ולא קיימו:

1. המהפכה התעשייתית
קצב הייצור אין סופי, המחסור ממשיך להתעצם.
בסוף המאה ה-19 הגיע התיעוש ועימו תקווה: הקץ למחסור. כשהפך כוח הייצור העולמי לאין סופי, היה ניתן לצפות למיגור המחסור ולסיום העוני. בפועל, התיעוש הביא עימו את בשורת העבדות המודרנית, וייצר עוני במימדים מפלצתיים. הפערים בין הפועלים לבין התעשיינים העשירים מנציחים את ימי המעמדות בחברה. הפערים בין מדינות מתועשות למדינות אחרות הפכו בלתי נתפסים. קצב ייצור התעשייה הבטיח למלא כל מחסור, אך המוצר הבולט ביותר הנו מיליוני רעבים.

2. מהפכת התקשורת
דרכי התקשורת משוכללים מאי פעם, הניכור והזרות בולטים מתמיד.
אנו בעידן של תקשורת מהירה, איכותית ומגוונת, מקיפה מאי פעם. פרישה סלולארית חובקת עולם וכיסוי לוויני לכל פינה על הגלובוס. מגוון דרכי התקשורת כוללים קול, תמונה, סרט או טקסט כתוב, SMS, כבלים, דרך האוויר, OVER IP, מסרים מיידיים, רשתות חברתיות ודרכים רבות נוספות. אנו יכולים לתקשר עם כל אחד מכל מקום ובכל זמן, אך נמנעים מלברך לשלום את השכנה מהדירה שליד. דווקא בעידן זה, גברו הניכור והזרות מאי פעם. הקשר בין אנשים הפך דיגיטאלי, וירטואלי, קונספטואלי.

3. מהפכת המידע
הידע הפך נחלת הכול, אך איש לא עושה בו שימוש.
ידע בכמות בלתי נתפסת, נמצא בקצות אצבעותיו של כל אחד מקוראי מאמר זה. שיתוף הידע, זרימתו ושלמותו מעולם לא היו כפי שקורה בעידן האינטרנט. ואולם הבורות והטיפשות רושמים ניצחונות חדשים בכל יום. השטחיות, חוסר ההבנה וחוסר היכולת להבין עובדות בסיסיות על קיומנו וסביבתנו, אלה מקיפים אותנו בטבעת מלחיצה. אנו רואים מכל עבר את חוסר היכולת המתעצמת להבנה הוליסטית, כזו הרואה את השלם יחד עם מרכיביו. יותר ויותר התמחויות, יותר צרות מחשבה והבנה של חלקים על חשבון התמונה הגדולה. המידע זמין לכול, אך אנו מבינים פחות, ופחות רוצים להבין.